מידי שבת בבוקר יוצאים אלפי הורים ללוות את ילדיהם למשחק הכדורגל השבועי, לתחרות הטניס, התעמלות הקרקע, תחרות הג'ודו או משחק הקטסל.

חלומם של אותם הורים הוא לפתוח טלוויזיה יום אחד בשעות הערב ולראות את הילד רץ בבלומפילד, סמי עופר או זורק לסל בשעת לילה מאוחרת ביבשת המוזהבת, ואולי לובש לבן וחובט בכדור הצהוב באחד הפרברים של לונדון שנקרא ווימבלדון.

המרחק בין אותו חלום של ההורים לבין המציאות ברוב המקרים לעולם לא ייסגר, בין אותו חלום לבין המציאות מפרידות אלפי שעות אימונים, כישרון מולד, סביבה תומכת, תנאים גאוגרפים, יכולות כלכליות של ההורים, מזל וגם בחירה נכונה של ענף הספורט בו יעסוק הילד/ה. 

בשנת 1999 לקראת סיום לימודי לתואר ראשון בחינוך גופני התחלתי לעבוד כמאמן הכושר של מחלקת הנוער של מכבי תל אביב בכדורגל לאחר מספר חודשי עבודה קיבלתי החלטה לקחת שחקנים מקבוצת הנוער לאימונים אישיים במסגרת המועדון לפני שעות האימון, השחקנים שנבחרו היו הבולטים בקבוצת הנוער וכללו את : ראובן עובד, קובי מוסה, טל בן חיים, משה מישאלוף, גל פיליאן ולירן כהן.

בסיום אותה עונה ביקש ממני מאמן הנוער ניצן שירזי ז"ל להמשיך בנוהל גם בתקופת הפגרה בה השחקנים יוצאים לחופשת הקיץ, הראשון להתייצב היה כמובן טל בן חיים And the rest is history. לימים ילבש בן חיים את מדיה של קבוצת הפאר האנגלית צ'לסי וישחק במשך עשור שלם באנגליה הישג יוצא דופן לשחקן ישראלי, בן חיים לא היה השחק המוכשר ביותר מאותה קבוצת נוער שזכתה פעמיים ברציפות באליפות המדינה לנוער. טל היה הכי ממוקד הכי ממושמע הכי רעב להתאמן ולעשות באהבה דברים שספורטאים אחרים לא אוהבים לעשות, דוגמת הרמת משקולות ריצות בחול ים וספרינטים בעליות.

במרוצת השנים יצאו לשחק בחו"ל שחקנים נוספים איתם עבדתי דוגמת אבי סטרול , תמיר כהן, איתי שכטר , דקל קינן, טוטו תמוז, שלומי ארבייטמן, דודו ביטון ועוד.

לאחר 27 שנות ותק כמאמן למדתי לזהות תכונות אופי, נתונים גופניים, כישרון, וחוסן מנטלי אצל ספורטאים צעירים שיום אחד יבדיל אותם מיתר חבריהם ויגרום לקריירות שלהם לנסוק.

איך מתחילים 

ברוב ענפי הספורט הגיל האידיאלי להתחיל להתאמן ולהתמקצע הוא באזור גילאי 8-9, ומה עושים עד אז?!

מומלץ בגיל הצעיר מאוד 3-8 לפתח אצל הילדים מיומנויות חיים ספורטיביות שיעזרו להם בהמשך הדרך להצליח בתחום בו בחרו, החוגים איתם מומלץ להתחיל הינם : התעמלות קרקע/ מכשירים לשיפור יציבה וחיזוק השלד, ג'ודו לשיפור ביטחון עצמי, יציבות ותחושת המגע הפיזי, שחייה מפתחת קואורדינציה ביטחון במים ומחזקת את שרירי הליבה ובשנים האחרונות נכנסים גם אימוני הנינג'ה שבהחלט עוזרים לכל התחומים שהוזכרו לעיל. את כל אלה ניתן לחלק למספר שנים עד גיל 8 ובכל שנה לאתגר את הילד בחוג אחר.

באזור גיל 8 צריכה להתקבל ההחלטה באיזה ענף ספור הולכים להתמקצע (כמובן שבחירת הענף אינה חתונה קאתולית ואפשר במרוצת השנים לעבור ענף אך הסיכוי להגיע לקצה הפירמידה בענף חדש קטן ככול שהשנים חולפות).

בחירת ענף הספורט

בבחירת ענף הספורט עלינו לשכלל מס פרמטרים ולהתאים אותם לתכונות /יכולות של ילדינו, הנתון הראשון והחשוב ביותר בבחירת ענף ספורט לדעתי היא אהבתו של הילד/ה ! בדרך כלל שאוהבים לעשות משהו התשוקה גדלה ואיתה גם ההשקעה והמחויבות לכן העדפה הראשונה תהיה אהבת הענף. 

הנתון הבא יהיה כישרונו המולד של הילד/ה, נכון, בגילאים הצעירים עדיין קשה לנבא לגבי כישרון אך הרבה מאוד פעמים רואים אצל ילדים כישרון יוצא דופן ורואים ילד שבולט ביכולותיו לעומת שאר הילדים, עין מקצועית תזהה מהר מאוד כישרון מולד.

הנתון הבא יהיה ניתוח מקצועי של הנתונים האנתרופומטריים של הילד, ילד/ה ששני הוריו מגרדים את ה1.7 מ' ובחיזוי גובה יגיע ל 1.75 מ' בבגרות יתקשה להגיע לרמות הגבוהות ביותר כשחקן כדורסל לדוגמא (בכדורגל הגובה אינו מהווה מגבלה ראה ערך מסי ומראדונה), לכן טרם בחירת הענף נסו להתייעץ עם איש מקצוע שיעזור לכם ויכוון אתכם בהתאם לנתונים האנתרופומטריים שניתנים לחיזוי כיום.

הנתון הבא ולדעתי אחד החשובים בהצלחת ספורטאי יהיה קרבת מקום האימון למקום מגורים, באם ילד/ה בן 8 תלוי בהוריו בהגעה למקום האימון כ3/4 פעמים בשבוע ובמידה וההורים עסוקים בעבודתם סיכוייו של הילד "לשרוד" בענף הספורט פוחתים, לכן במקרים רבים קרבת מקום המגורים לאולם או למגרש יכולים בהחלט להוות יתרון משמעותי בדרכו הארוכה של הנער/ה הצעיר/ה לעבר ההצלחה.

הנתון האחרון ואולי תופתעו יהיה מצבם הכלכלי של ההורים, ישנם ענפי ספורט דוגמת טניס שדורשים מההורים השקעה כלכלית לא מבוטלת בציוד, מאמנים ובנסיעות לטורנירים בארץ ובחו"ל לכן גם השיקול הכלכלי מהווה נדבך נוסף בהחלטה על בחירת הענף.

לאחר שבחרנו את ענף הספורט מתחיל המרתון האמיתי : איך מגיעים לקצה הפירמידה?!

על תאוריית 10,000 שעות האימון שמעתם?

בעקבות מחקר של הפסיכולוג אנדרס אריקסון בשנת 1993 שבדק את כמות שעות האימון ביחס לרמת הביצוע כתב הסופר מלקולם גלדוול את ספרו "מצוינים" בו טבע את "חוק עשרת אלפים השעות", הקובע שכדי להיות מומחה בתחום כלשהו עליך להקדיש עשרת אלפים שעות לאימון.

נניח שנתחיל את מרוץ ה 10,000 בגיל 10 ונשאף לסיימו בגיל 20 הממוצע הוא 1000 שעות אימון בשנה בתרגום פשוט  כ 3 שעות אימון יומיות , ניקח לדוגמא את ענף הכדורגל : שעות האימון כוללות :אימון קבוצתי, אימון טכני אישי, אימון כושר אישי, משחק במסגרת הקבוצה, משחקים בשכונה, שיעורי חינוך גופני, צפיית וידאו מותאם, אימון מנטלי וכו. 

אם נחבר את כל שעות האימון יחד נשאף להגיע ל 20 שעות אימון שבועיות. 

אימוני העשרה מחוץ למסגרת הקבוצתית כן/לא ?

באימון קבוצתי כשמתאמנים יחד עם עוד 20+ שחקנים קשה מאוד למאמן "לגעת" ולתקן שגיאות ברמת הפרט.

באם מצבם הכלכלי של ההורים מאפשר הייתי ממליץ בחום על אימונים אישיים בייחוד בגיל הצעיר

באימון אישי יכול המאמן לשפר ברמת אחוזים גבוהה טעויות אצל הספורטאי הצעיר, וככל שאימון זה יעשה בגיל צעיר יותר יהיה יותר קל לשפר ליקויים טכניים וקואורדינאטיביים .

בנוסף לכך ישנה חשיבות גדולה בבחירת איש המקצוע שיטפל בילדכם, התייעצו עם גורמים בעלי ניסיון לפני שאתם בוחרים לילדכם מאמן פרטי כי בחירה לא נכונה יכולה לגרום לילד נזק שלפעמים קשה לתיקון.

הרגלי אכילה

כהורים חשוב מאוד להקפיד על תזונת ילדנו, ילד שמגיע לאימון בשעת אחה"צ (לפעמים ישירות מביה"ס) חייב "להטעין" את גופו במרכיבי המזון הנכונים על מנת לאפשר אימון ברמת ביצוע גבוהה, ולאחר האימון חשוב להחזיר לגוף את אבות המזון הדרושים להתאוששות ובנייה מחדש לכן כהורים עליכם להקפיד על 3-4 ארוחות מסודרות ביום ועל אספקת נוזלים מספקת במהלך היום.

חשוב מאד גם להסביר לילדים מה כוללים סוגי המזונות שונים- פחמימות, חלבונים, שומנים וויטמינים ומתי לצרוך כל אחד מהם ובאיזה כמויות. היום ניתן וכדאי להיעזר באנשי מקצוע בתחום התזונה.

לסיכום כפי שהבנתם המרתון אותו מתחילים ילדנו בגיל צעיר מאוד, דורש השקעה עצומה הן מההורים והן מהילדים וכדי להגשים את חלומות ילדינו על הורים ועל הילדים להיות  ALL IN !!!